אנשים יקרים,
אני שמחה ונרגשת לשתף אתכם בספר שכתבתי בארבע השנים האחרונות.
אתם מוזמנים להתחיל לקרוא בו כאן, בהמשכים, כמה פרקים חדשים מדי שבוע.
על מה הספר? למי הוא מיועד?
מסתבר שאלו שאלות קצת מורכבות…
עד כה קראו את כתב היד קרוב ל40 איש, והם ענו לי בתשובות מגוונות ומרתקות.
לדבריהם, הספר הזה מיועד לכם אם אתם מזדהים עם אחת או יותר מהתחושות האלה:
- אתם מתעייפים מדי פעם מן הריצה המטורפת אחרי הצלחות וקריירה, ויודעים שהלב רוצה משהו אחר.
- אתם נאחזים/אחוזים בדברים שגורמים לכם סבל – אבל לא מצליחים להרפות. הרגלים, פחדים, תפקידים כפויים, רכוש, צורך בשליטה, או אולי קשרים לא נכונים עם אנשים. קשרים שכבר הפכו לתלות, והפכו אתכם לעבדים שלהם.
- אתם שוכחים להקשיב לגוף, גם כשהוא שולח סימני מצוקה.
- אתם אוהבים ללמוד מתבונתם העתיקה של חכמי היהדות והבודהיזם, משוררים ופילוסופים בני תרבויות שונות.
- אתם חוששים להראות פגיעים.
- אתם אוהבים את הים…
מיכאל הנדלזלץ מתאר את הספר כך:
"באמצע דרך חייה מצאה עצמה רחל מראני כשחץ מטאפורי נעוץ בחזה נפשה, מכאיב לגופה ועוצר את שטף תנועתה.
באומץ מעורר השראה היא שולפת את החץ מנדן נשמתה, ומתחקה אל המיתר המתוח ששיגר אותו אי-אז אי-פעם, אל קשת רחבה וצבעונית של תורות, דעות, סיפורים וחוויות של אנשים ונשים שחיו, כאבו וריפאו את עצמם לפניה.
בדרך אל עצמה היא מובילה את הקוראים אל עצמם. בזרם מלים מסוקרן, עם אוזן קשבת ומרחב הקשרים פתוח ומוכן להכיל סתירות. היא לומדת להרפות, להודות בפגיעותה, להשתהות, ורק אז להמשיך מתוך הבנה שלא תמיד יש 'נכון' ו'לא נכון'. להקשיב למה שמהדהד בתדר הנפשי המדויק באותו זמן. ואם זה יותר מדבר אחד, ויש סתירה ביניהם – לא כל דבר דורש הכרעה חד משמעית.
המסע שלה מרחיב דעת, גוף ונפש. הוא סייע לי לצאת ולחזור לדרכי שלי. היא איננה מצביעה על הדרך הנכונה. היא מספרת על הדרך שלה, משרטטת צמתים ושלטי דרכים שאותם מוזמנים הקוראים לעבור בעצמם. אבל תחילה עליהם לעצור; לקרוא; לתת למחשבות ולרגשות להיות, לא להיבהל מעצמם. לשמוט את המקובל, לתהות על המשמעות, לחיות".
אני מזמינה אתכם לבדוק אם המסע הזה מתאים גם לכם.
איך מתקדמים? זה הרעיון:
בסוף הפוסט תוכלו לקרוא את שני הפרקים הראשונים.
ואחר כך, אם תרצו, להירשם בצד שמאל לקבלת מייל שבועי עם פרקים חדשים.
וגם לעניין חברים נוספים. תודה. (הלינק לבלוג הוא rachelmarani.com)
אשמח מאד לשמוע מכם: הערות/תגובות/עידודים.
אז מה דעתכם?
*******
פרק 1: החץ
פרק 2: הפצירה בי לכתוב
"לזה לא חיכיתי בכלל. דם?
מילא, שיכאב קצת… טוב, שיכאב הרבה. אבל דם?
כלומר, הגיוני שיכאב כשחץ גדול כל כך נשלף ממני, ואפשר אפילו לצפות למעט דם, אבל לא בכמויות כאלה. בהתחלה היו רק כמה טיפות, ועכשיו אלה כבר קילוחים של ממש, כהים וסמיכים. פורצים מתוך הפצע הפתוח, נוזלים לי במורד הבטן, ממלאים את שקע הטבור."
*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אי מייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.
ברוכים הבאים לבלוג ולספר של רחל מראני 
רחל יקרה
איזו שמחה גדולה לראות שוב את כתיבתך ולדעת שסיימת את הספר. אקרא את הפרקים ששלחת בניחותא ועד כמה שאני זוכרת ממה שכבר קראתי – את כותבת מן הלב ואל הלב ביושרה נדירה.
מאד מקווה שיהיה גם עותק שאפשר לדפדף בו.
מחבקת אותך מאד
לילה טוב
מירה
רחוב פטאי 6 גבעתיים 53203
http://www.tau.ac.il/~mzakai
Tel: 03-5714934
נשלח מה-iPhone שלי
אהבתיאהבתי
רחל יקרה, בענייני ספרים גליה ואני שייכים ל old school. נחכה בסבלנות עד שהספר שלך יצא בדפוס. בהצלחה!
חיים וגליה
אהבתיאהבתי
הגעתי אל הבלוג שלך במקרה (מהפייסבוק), וקראתי את הפרקים הראשונים לתוך הלילה בהתרגשות גדולה! צמאה להמשך, ובמובן הזה אני ברת מזל כעת, כי יכולה הבוקר להמשיך לקרוא ולא לחכות עד שבוע הבא. תודה. בהצלחה!
אהבתיאהבתי
ממתינה להמשך, אחרי הצעד הראשון- לצעוד אתך במסע המסקרן
אהבתיLiked by 1 person
קולח מותח מעניין ומרתק
ללא ספק … מחכה להמשך
אהבתיLiked by 1 person
איך ולמה פגע בך אותו חץ נוראי שזעזע הכל?
אהבתיLiked by 1 person
רחל יקרה,
כתוב יפה וקולח…מסקרן עד מאד אשמח לחזור ולקרוא עוד.
אהבתיLiked by 1 person
הפתעת אותי ולא הופתעתי בכלל בעת ובעונה אחת.
בתור מי שלא מוכנה לשמוט כלום, אבל חולמת לשמוט (כמעט) הכול – אני מצפה ומחכה לקרוא את ההמשך.
אפשר היה לגמוא יותר. אבל ניתן לנשמה להגיע…
תודה על ההזמנה,
שבוע טוב,
אילת אסקוזידו
אהבתיLiked by 1 person
רחל יקרה, מתי תשלחי עוד פרקים?
אני מודה על השניים הראשונים וסקרנית לקרוא עוד…
אהבתיאהבתי
תודה. הפרקים החדשים ישלחו פעם בשבוע, מדי יום ראשון. ההמשך, אם כן, יגיע מחר.
אהבתיאהבתי
כתוב היטב ומאד מסקרן
אהבתיLiked by 1 person
היטבת לתאר את מגוון התחושות שאני חשה, והלב רוצה משהו אחר.
אחכה בסקרנות להמשך.
תודה על הכתיבה והשיתוף
אהבתיLiked by 1 person
מצפה להמשך ומהמר – יוחנן וריש לקיש?
אהבתיאהבתי
קראתי את שני הפרקים הראשונים מצפה להמשך…
צפוי שהיום הבא
יהיה שמשי
אם כי לאלה שעדיין חיים
תועיל מטריה.
(ויסלבה שימבורסקה)
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה לכל המגיבים פה על הדברים החמים, העידוד והאמון! דבריכם משמחים ומרגשים אותי מאד. עד עכשיו, פחות מיומיים מן הפרסום הראשון, נרשמו כבר 51 איש ואישה לקריאה המשותפת!! כמחצית בערך הם חברים ומכרים בהווה או מן העבר (איזה כיף להיפגש כך שנית), וכל השאר הם ידידים חדשים. ברוכים הבאים! אנא המשיכו להזמין חברים נוספים להצטרף אלינו.
אהבתיאהבתי
רחל, ברכות טובות! יופי של קיום ההבטחה, מ"שנת הסוד" שלמדנו עם צביקה ודודו. מרתק וקולח ומסקרן. ממתין לפרקים הבאים ובהצלחה רבה! אוריאל
אהבתיLiked by 1 person
מחכה לפרקים הבאים בסקרנות. נשמע מבטיח והפשטות בכתיבה מזמינה מאוד. אשמח לקבל את ההמשך., תודה
אהבתיLiked by 1 person
איזו מתנה נפלאה את מעניקה ברוחב לב ובנדיבות לכולם.
ממש ברוח הספר – שמיטה היא מעשה של אהבה ונדיבות.
מקסים!
נאוה
אהבתיLiked by 1 person
תודה על המתנה. ההקדמה מתאימה לי ואני ממתין להמשך כדי לראות אם גם הספר מתאים לי. בכל מקרה פרוייקט מבורך שדרך הנגשתו מעידה על הכותבת ועל רוח הדברים שהם מאד לרוחי.
אהבתיLiked by 1 person
ברכות על היציאה לאור
מרתק, נוגע, מסקרן לבאות,
תודה
אהבתיLiked by 1 person
מסקרן, מושך ומפתה להמשיך לקרוא. תודה ובהצלחה.
אהבתיLiked by 1 person
התשוקה לגאולת הלב והאינטלקט ניכרת בכתיבה ,
סוחפת אותי לסקרנות הקריאה.
אשמח להמשיך להשתתף במסע הנדודים הפתלתל בין הראש ללב.
בהצלחה
אריאלה
אהבתיLiked by 1 person
ללא ספק מזמין. מרגיש מעין שותף בויתור על הנוכחות השוטפת
אהבתיLiked by 1 person
מבורך. מסקרן.
אישית…אני עדיין מעדיפה לדפדף ולפגוש פנים אל פנים את השותפים לשיחה… לכן לא מבטיחה להיות תמיד נוכחת בזירה הזו. אך מכיון שהתכבדתי בקריאת כתב היד אני ראשית ממליצה, ואשמח לפגוש בו שוב, אף בדרך הזו.
ב ה צ ל ח ה !!
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה על ההמלצה, רחלי. אני מזדהה כמובן עם אהבת הדפדוף, אבל לא לגמרי מבינה למה התכוונת ב"פנים אל פנים" בהקשר של הספר. האם תוכלי לפרט?
אהבתיאהבתי
פנים אל פנים… התכוונתי שהזירה החדשה הזו, כתיבה בלוגית, היא זירה שיש בה המון שותפים (איזה יתרון!) אך הם כולם חסרי פנים. ומטבעם של דברים כתובים ונקראים הוא שלעיתים הולך העיקר לאיבוד כי הוא חסר קול (במובן של סאונד). חשבתי שלא חייבים לוותר על זה. חשבתי שיהיה מעניין לקבוע לכל השותפים הנסתרים (וגם המסתתרים, וזה בסדר) הזדמנות להפגש איתך ואחת ואחד עם הקוראים האחרים. חשבתי שאמליץ לך לקבוע שאחרי, נגיד, 7 פרקים תזמיני את המעוניינים לפגישה. לשיחה. אני מודה שהרעיון הזה "יושב" על אי הנחת הגדולה שיש לי מצמצומה של "כיכר השוק" למסכים מכל מיני סוגים.
והמסך, כשמו, ממסך. ותפקידנו, בודאי כאמנים, לייצר הזדמנויות בהן "המסך עולה".
מה את אומרת ?
ואתן? ואתם ?
אהבתיאהבתי
ספר חשוב מאוד, למי שעבר תקופה של "בין לבין", שציפה לזרום וחטף חיצים…. נהדר.
אהבתיLiked by 1 person
נפלא ונהדר! מחכה לפרקים הבאים…
אהבתיLiked by 1 person
מקסים! אני בטוח שספר זה יגרום הנאה ויביא תועלת לאנשים רבים. בהצלחה!
אהבתיLiked by 1 person
אוהב השמיטה.
מוקיר השומטת
וממתין לפרקים, שיגיעו.
תודה.
אהבתיLiked by 1 person
מרגש ומסקרן. אני ממתינה בקוצר רוח לפרקים הבאים.
כל הכבוד על השיתוף והאופן המקורי של הפצת הספר
אהבתיLiked by 1 person
יפה מאוד.
אהבתיLiked by 1 person