פרקים 43,44

הפרקים הפעם קרובים ללבי באופן מיוחד, אני מודה.
"אולי דווקא שם מתחבא מפתח לכאן?"

אתם מוזמנים.

פרק 43: השביל הזה ממשיך כאן

פרק 44: לאן אנחנו הולכים?

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרקי הספר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על פרקים 43,44

  1. התרגשתי לקרוא את פרק 43 והזדהיתי איתו. התיאורים של ביתך העלו בי זכרונות מהבית שבו גדלתי לפני שנים רבות…. את כותבת נפלא ומרגשת אותי מאד.

    Liked by 1 person

  2. דורית הגיב:

    את כותבת מאוד מאוד יפה… הצטמררתי. סיפורי חיינו נפגשים ב"ארץ המשוגעת הזאת".

    Liked by 1 person

  3. יעל נהרי הגיב:

    אני מאוד אוהבת את הספר שלך. חכם, מחכים ומרגש, אפילו קצת מסוכן בשבילי, לטובה. 🙂
    ברוכה הבאה לחיי, רחל!

    Liked by 1 person

  4. נתן הגיב:

    רחל, התרגשנו מאוד מאוד מהפרקים האלה! העברתי לעוד חברים, כי אפשר לקרוא אותם בפני עצמם. (שניים גם מרחובות הישנה.)
    כולם שואלים אותי מתי אפשר לקרוא את הספר בצורה רגילה, ואני שב וממליץ לך לא להסס בכלל.
    תאמיני לי, זו רק ההתחלה של ההצלחה של הספר הזה!
    שבת שלום ומבורך, מידידך נתן.

    Liked by 1 person

  5. אבי אביטל הגיב:

    "מחקרים רבים בעולם מספרים לנו שאנשים מתחרטים בעיקר על מה שלא העזו לנסות. לא את הכישלונות הגדולים או הטעויות אנחנו מבכים בסיכומו של יום, כך מסתבר, אלא דווקא את הוויתורים, את החלומות שנשארו תלויים באוויר."

    תודה על התזכורת החשובה

    Liked by 1 person

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    לפי התגובות כאן נוצר בזכותך כמו אצל אליסה אגם דמעות.גם אני תרמתי משלי

    Liked by 1 person

  7. מאירה צור הגיב:

    התרגשתי עד דמעות.

    Liked by 1 person

  8. בנצי ריינדורף הגיב:

    "על כל פנים" רציתי לומר לך, רחלי, שקראתי את הפרקים האחרונים על הבית ומאד מאד נהניתי. ודאי שהתאורים הרבה הרבה יותר טובים ממה שהייתי אני מסוגל לכתוב.

    תודה!!

    בנצי

    Liked by 1 person

  9. אנונימי הגיב:

    רחלי, הסיפורים שלך עוזרים לי לפתור "פלונטרים" ישנים. את מיילדת אותי מרחוק.

    Liked by 1 person

  10. עמית הגיב:

    גם אני מגיב פה לראשונה: את הפרקים היפים האלה ראוי לפתח לספר שלם. בבקשה.
    תודה לך, רחל.

    Liked by 1 person

  11. תמה שוחט הגיב:

    רחל

    אני קוראת קבועה , וזה זמן רב שלא הגבתי לך

    אבל הפעם חברתך יערה אם יש אחת כזו קלעה בול

    ולא בענין של פסיכולוגיה אלא בעניין של קרבה וחום ואינטימיות ואהבה

    לא יודעת מה מצאת שם בשביל של שכונת ילדותך

    אבל ללא ספק יש שם אוצרות רבים ואת מתארת את זה כל כך יפה

    ואופטימי למרות הכאב שהדמעות עולות מעצמם

    עכשו רק צריך למצוא את החיבור המסתורי לסיפור שהעסיק אותך כל כך . .

    תודה על השיתוף

    Liked by 1 person

  12. יוני הגיב:

    מרגש מאוד.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s