פרקים 32,33

"מה הדבר הכי חשוב בחיים?"
בוקר אחד לפתע ידעתי. לא, לא את התשובה ל"שאלה הגדולה", אלא את שני הצעדים ההכרחיים הבאים: "לא" ו"כן."
"לא" לכל החמ"ץ שמילא את חיי: חייבת, מוכרחה, צריכה.
ו"כן" לפסק זמן.

אתם מוזמנים.

פרק 32: הקשיבי, עדכני, המשיכי הלאה

פרק 33: מהי מצוינות, או געגוע ל"מקום הנכון"  

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרקי הספר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על פרקים 32,33

  1. איתקה/ אלי מגן הגיב:

    רחל, תודה על ההזמנה. הספר מרגש ועשיר, וסוחף אותי בקריאה.
    גם אני שייך למועדון האקסקלוסיבי של אוהבי איתקה, ורואה בו טקסט מכונן של חיי (גם גרתי כמה חודשים באי איתקה)
    בשם חברי המועדון אני רוצה לצטט את כולו.
    ברכות
    אלי מגן

    קונסטנדינוס קוואפיס – איתקה
    כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
    שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
    מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.
    אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
    אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
    לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
    כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
    מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
    לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
    וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
    תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.
    שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
    כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
    בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
    אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
    בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
    תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
    פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,
    וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
    כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
    עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
    לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.
    וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
    כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
    אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
    מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
    שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
    עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
    אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.
    אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
    אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
    יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.
    וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה – לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
    וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
    תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.

    [1911]

    תרגום מיוונית: יורם ברונובסקי

    אהבתי

  2. גד אוליאל הגיב:

    "מצוינות איננה הגדרה לתחרותיות, למושלמות או לרדיפה אחר ההצלחה, היא ערך של חיים נכונים, הכולל אחריות, יושרה ונדיבות. דרך ארץ עם תורה. הצלחה היא היכולת לצלוח את הגבולות הנוכחיים שלנו, להעז לגדול."
    מקסים!! תבורכי !!!!

    אהבתי

  3. סיגל קרומר הגיב:

    קראתי, נזכרתי, חיפשתי ומצאתי את שכתבתי לפני כמעט שנה…
    "האם אין זה כי רגשותינו היפים מהווים את שירתו של הרצון?"
    — אונורה דה באלזאק

    מוותרת בכל פעם עוד קצת על המילים 'חייבת' ו'צריכה'
    הן קשות לי ודורשות מאמץ
    מבקשת להישאר בניגון הזה של רצון
    אותו ניגון שמזין אותי ומאפשר עשייה ללא מאמץ
    כשמופיע המאמץ אני עוצרת בכדי למצוא שם את הצרימה
    את העשייה מתוך החסר מתוך הצורך
    ומבקשת לזהות בתוכה את אותו ניגון של רצון
    זה שמגיע מהמקומות היפים שבתוכי
    מאותו מנוע שמסיע את חיי בלי מאמץ

    בשתי המילים הללו 'צורה'
    וכשאני עוברת מצורך מחייב לרצון רך
    ומשנה בסה"כ אות אחת
    אני עוברת מ'כ' ל'נ' ואומרת 'כן' גדול לדרך שלוקחת אותי
    למשהו בי שמכיר אותי טוב יותר ממני…

    תודה רחל, על האפשרות בכל פעם מחדש למצוא את הקשר בין מסעות בני האנוש כולם…

    Liked by 1 person

    • רחל מראני הגיב:

      איזו דרך יפה בחרת לך כעת, סיגל. בהתכוונות עדינה אל מה שקורא לך לאחרונה. בהקשבה לאותו ניגון של רצון שצליליו הראשונים כבר בדרך אליך. בהצלחה לך, בברכת הדרך הטובה.

      אהבתי

  4. רחל מראני הגיב:

    ושוב תודות רבות לכם על התגובות המרתקות ומעוררות המחשבה.
    לטל – ועכשיו לי אין מילים… 🙂 הדברים שלך משמחים ומרגשים אותי מאד. מחזיקה לך אצבעות בשמיטה שלך!
    תודה לכן גם ענת ואורית.
    עמנואל – וואוו. ברכת הדרך שלך יפה ונדיבה, כהרגלך בשיעורים שלנו.
    טניה – תודה. לשאלתך, אני מאמנת בעיקר יוצרים, במובן הרחב של המילה. אשמח להרחיב בפרטי.
    טליה – הוא עוד ישוב…
    אוריאל – אכן, ראיתי לאחרונה כמה נהדר אתה נראה כיום. כל הכבוד! תודה על השיתוף. אכן, הגוף שולח לנו סוגים שונים של "קריאות השכמה", כדבריך. הרבה בריאות.

    אהבתי

  5. אוריאל ברקן הגיב:

    אזעקה זה כמו ה wake up call, שבשבילי היה הסרטן. חליתי לפני חמש שנים והייתי בטוח שהגיע סוף העולם, אבל כיום אני מברך עליו.
    30 קילו פחות, אוכל טבעוני, בריא ושמח. בזכות המחלה גם אני התחלתי לשאול מה הכי חשוב בחיים, ולזכור שהמשפחה שלי לפני הקריירה. תמיד!
    אוריאל

    Liked by 1 person

  6. טל, אחות שומטת הגיב:

    שומטי כל העולם התאחדו (או שלא:-)

    זה פשוט לא עולה על הדעת. לא הגיוני. אני כל כך מתחברת לתהליך שרחל מתארת כאן. הסיפור שלי בטוח קצת שונה, אבל במהות… בתהליך… בדרך… הוא כל כך כל כך דומה. הייתכן??
    איזה כיף ומרגש לפגוש את עצמך באחרים (כך אומרים וזה נכון נראה לי)
    בחלק מהתפתלויות העלילה אני ממש מוצאת את עצמי, לרבות ציטוט המקורות… לא ייאמן…
    ובחלק אני מתבוננת וחושבת… ותמיד זה פוגש אותי איכשהו ומרגש אותי… מעלה תחושות רגשות ומחשבות…
    אני חושבת שיש איכויות מרפאות לבלוג הזה… צריך רק להעיז, לקפוץ ולא לחשוב יותר מידי… לצלול לתוכו.

    תודה רבה רחל 🙂

    Liked by 1 person

  7. טניה לבוב הגיב:

    הכנות שלך מעוררת השתאות ונוגעת בעצב רגיש וחשוף וזה מבחינתי הדבר הכי חשוב בחיים כעת.
    האם את מאמנת גם מי שאינם אמנים? תודה רבה. טניה

    Liked by 1 person

  8. טליה הגיב:

    אני הכי אוהבת את הפרקים ששזורים פיוט עם הדמות המסתורית… אולי בשבוע הבא.

    Liked by 1 person

  9. אורית וולך הגיב:

    "כאילו נוצר עם השנים, מדי פעם, חוסר סינכרון טבעי בין מי שאני עכשיו לבין מה שאני ממשיכה לעשות באופן אוטומטי מתקופה קודמת – ושוב הגיע הזמן לעדכן את המערכת." ושוב היטבת להביע את רגשותי ….. תודה לך.

    Liked by 1 person

  10. עמנואל הגיב:

    "לך לך מארצך וממולדתך" – בעל כורחך תלכי. מרצון או בלי מרצון, כי זה הייעוד.
    "אל הארץ אשר אראך" – את עוד תראי את הארץ המובטחת
    "והיה ברכה" – תבורכי ותברכי גם אחרים. ואת כבר מברכת אותנו עם הספר הזה!

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s