פרק 47, אפילוג

חברים יקרים,

אני מצרפת היום, בהתרגשות גדולה, את פרקי הסיום של הספר.
מסע של שש שנים שהחל עם חץ שננעץ בלבי… מסתיים באהבה.
ככל שעבר הזמן כך הלך והתבהר לי: הצורך לשמוט דברים בחיינו הוא יומיומי, והרפייה נדיבה היא, כשם הספר, מעשה של אהבה.

אתם מוזמנים.

פרק 47: נהורא 

אפילוג: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים

לקריאה לחץ כאן  

*****

היום אנחנו מתקרבים גם לסיומו של מסע משותף נוסף, כברת דרך בה הלכנו יחד כמעט ארבעה חודשים:
פרסום הספר בהמשכים, באינטרנט, פגישה מחודשת בכל יום ראשון בשבוע   🙂

אני מאמינה שהניסיון שלנו יכול להוות מודל/פיתרון מעניין גם עבור כותבים וקוראים אחרים, ולשם כך מבקשת לשמוע את הצד שלכם:
איך היתה חוויית הקריאה המיוחדת הזאת עבורכם?

ולבסוף, מה דעתכם:
האם כדאי להוציא את הספר הזה בעתיד גם בדפוס?

תודה לכם, מקרב לב, על מאות התגובות, העידוד וההזדהות!

באהבה

רחל.

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרקי הספר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על פרק 47, אפילוג

  1. אלכס הגיב:

    הגעתי לכאן דרך ההמלצה על הספר ב"מיזם 929" (דברים פרק טו).
    אני מסכים עם הנדלזלץ: "צריך לא מעט תעצומות נפש ודמיון לדלות את הרעיון הייחודי הזה, ״שמיטה״, לא לתת לפרטים להסיח את הדעת ולפתח אותו לכדי תורת חיים מפרה" , ואף מוסיף: צריך גם לא מעט כישרון כתיבה כמו שלך.
    תודה על ההשראה.
    נהניתי גם מתגובות הקוראים!
    אלכס

    אהבתי

  2. איזה סוף יפה לספר! כל כך מדוייק….מחכה שתוציאי אותו כספר מודפס ואתן אותו כמתנת ראש השנה… לחברים. תמשיכי לכתוב – נהניתי מכל רגע, וגם קיבלתי הרבה תובנות. תודה על הליווי במסע החיים….. באהבה מימי

    Liked by 1 person

  3. אוריאל בן עמי הגיב:

    רחל היקרה,

    נפל נהורא. אסימון התובנות הראשונות ופינוי מקום לבאות.
    שמח מאד בשבילך על סוף המסע החתרני והעשיר הזה, נטול ההנחות.
    נראה לי שתם ולא נשלם. הדברים צריכים לחלחל ולהועיל לרשות הפרט והרבים.

    וכפינאלה למסע הטוב שלך קבלי את הי ציוניוני הדרך עם אשמן-זעירא ונחמה הנדל. אצלה ננעץ רק קוץ בלב, בין ירדן לכנרת…

    שירת הנודד
    הגבעטרון
    מילים: אהרון אשמן
    לחן: מרדכי זעירא

    היי ציוניוני הדרך
    אבנים לבנבנות
    טוב לשוט, תרמיל על שכם
    אל בלי אן הרחק לנדוד

    בין איילת ומטולה,
    שם עייפתי ואשב.
    פרח חן לקטוף חפצתי,
    וננעץ לי קוץ בלב.

    היי ציוניוני הדרך…

    את היקום פתאום לפתע,
    ערפילים הליטו לוט
    תכול מרחב גזלו ממני
    שתי עיניים כחולות

    היי ציוניוני הדרך…

    בין איילת ומטולה
    תרמילי נפל בגיא
    יד רכה שם בליל חושך
    גזזה מחלפותי

    היי ציוניוני הדרך
    אבנים לבנבנות
    לא אצא עוד, לא אפליגה
    אל בלי אן הרחק לנדוד.

    הצלחה רבה, גם בפרינט,

    אוריאל

    Liked by 1 person

  4. איז'ו הגיב:

    "הצריף נשרף.
    אפשר לראות
    את פני הלבנה."
    הבקר נולדה אצלי הבקר מנגינה חדשה למילים האלה,אמן 🙂 תודה על ההשראה
    איז'ו

    Liked by 1 person

  5. מיכאל הגיב:

    רחל יקרה, במקום לחכות לפרקים חדשים קראתי אתמול את כל הספר מההתחלה. תענוג.
    הסטרוקטורה הייחודית של שילוב הסיפור התלמודי במציאות שלך היא לא פחות ממבריקה.
    הרבה אנשים יודעים לכתוב, אבל את מצטיינת בשילוב טבעי של סוגות שונות. משכנע מאוד.

    Liked by 1 person

  6. יוסי כהן הגיב:

    האמן לוסיאן פרויד אמר: אני לא מצייר ציור, אני יוצר מקום.
    הספר שלך היה מקום בשבילי. פיניתי לו זמן כל שבוע, נסעתי איתך במכונת זמן, בהגיון ובדמיון המוזרים שלך, שלא תמיד נהירים לי אבל כן קשורים אלי ואל האמנות שלי.
    לכך התמכרתי ואחסר מעתה
    אני מנופף בידי לשלום לך, לרבי יוחנן ולריש לקיש
    כל השאר, רחל, לא חשוב.

    Liked by 1 person

  7. רונית הגיב:

    גיליתי את הספר בפייסבוק בשישי, וקראתי את כל הפרקים בסוף השבוע כאילו גיליתי את עצמי.
    בהערכה עמוקה,
    רונית

    Liked by 1 person

  8. אורי וייס הגיב:

    רחל, תודה על הזכות להשתתף בניסוי מרתק, מקורי ומוצלח.
    הספר שלך אינו מיועד לקריאה אחת ויחידה, הוא מעורר הרבה מחשבות ושאלות פנימיות, וארצה לחזור ולעיין בו בהמשך. מהתחלה ועד הסוף ולהיפך, ולקפל את האזניים של הדף, מתי שמתחשק לי.
    צאי לדרך. תני את המתנה הזאת לעוד הרבה אנשים
    עוד ניפגש
    אורי וייס

    Liked by 1 person

  9. נאוה הגיב:

    תודה רבה על המתנה היפה שהענקת.
    אני קוראת את התגובות המרגשות ובטוחה שכדאי להוציא את הספר לאור!

    Liked by 1 person

  10. ליאון הגיב:

    אין שאלה: אחוז הקוראים באינטרנט/דיגיטלי בטל בשישים מקוראי הדפוס, והספר צריך להגיע לרבים ככל שאפשר.

    Liked by 1 person

  11. דוד טלמור הגיב:

    אפילוג הוא גם סוג של שמיטה מסוימת. כמה מרגשת הפרידה הזו. מחבק אותך ומודה לך על המסע.
    עכשיו אני יכול להוסיף כי בעצם אפילוג של משהו אחד הוא פרולוג למשהו הבא.

    Liked by 1 person

  12. Batya Reindorf הגיב:

    רחלי יקירתי,

    הפינאלה, כמו לאורך כל הספר, מרגש עד מאד. צר לי שכבר אין לי למה לחכות שכבר לא יגיעו עוד פרקים…

    בשבילי הספר לא היה "הפתעה" כי הרי אנו מכירות כל כך הרבה שנים ותמיד היית מוכשרת ויודעת להתבטא. אני מקווה שכתיבת ספר עשתה לך טוב ואני מקווה שאקרא עוד דברים כתובים שלך!!

    שלך,

    בתיה

    Liked by 1 person

  13. ירון הגיב:

    הספר וגם הבלוג מעוררי השראה.
    אני שוקל לפרסם את ספרי הבא בבלוג, כשיהיה מוכן, אבל אני פחות אמיץ ממך.

    Liked by 1 person

  14. טל - אחות שומטת הגיב:

    רחל ושומטים יקרים.
    כמה מדוייקת המוסיקה שלך רחל. כמו חץ שנשלח מן הלב וחדר אל הלב. האמת שלך ריגשה אותי מאוד ונגעה בכל החושים. אני חושבת ששווה להוציא גם ספר כי יש מי שמתחבר לפורמט הבלוגי ויש קהלים שיכולים להרוויח מאוד אבל יתחברו לפורמט המודפס… שמיטה היא לא עניין של מה בכך 😉 זה לא זמן לספוקלציות… זה זמן לגם וגם וגם וגם…
    סקרנית לגבי המשך המסע. בבקשה תמשיכי לספר לנו אותו..
    חיבוק אמיץ ותודה רבה

    Liked by 1 person

  15. אורה אחימאיר הגיב:

    כל הכבוד, בעיני את פורצת דרך ובכל זאת הספר המודפס הוא מה שנשאר, אורה אחימאיר

    Liked by 1 person

  16. נתן הגיב:

    רחלי יקרה, זה לא סוד שאני אישית מאוד אוהב את הספר, ומההתחלה רוצה לדפדף בו.
    להזכירך, לדפדף מגיע מלשון דף…
    שלך בידידות חמה
    נתן

    Liked by 1 person

  17. עמיחי מרקוביץ הגיב:

    ספר אמיץ ומעורר השראה

    Liked by 1 person

  18. אלינור הגיב:

    אנחנו לא מכירות ואני מקווה שזו לא תיחשב לי חדירה לפרטיות: אני אוהבת אותך רחל.
    דבריך נגעו עמוק בלבי.
    תודה.

    אלינור

    Liked by 1 person

  19. חיים הגיב:

    אני בתחושת התעלות.
    כל מילה נוספת עכשיו מיותרת.
    חיים

    Liked by 1 person

  20. מאירה צור הגיב:

    וואוו………..
    סיום קסום לספר יפהפה.
    תודה לך על המתנה, רחל.

    Liked by 1 person

  21. תמה שוחט הגיב:

    רחל ,

    לא יכולתי לפלל לסוף יותר טוב מזה

    גם השלמה , גם הבנה וגם שיחרור

    נהניתי והתמכרתי לא יודעת מה יהיה עכשו בלי הבלוג שלך

    סקרנית לדעת מה יהיו צעדייך הבאים שבודאי יהיו לא שגרתיים

    תודה על השיתוף

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s