הרגע הזה היה, ללא ספק, צומת מרגש במיוחד:
"עד כמה שאני יכול לראות", הוא ענה לי באנגלית, מנסח בשבילי בקלות את מה שידעתי כל הזמן עמוק בפנים, "It was an act of love".
פרק 20: כאן ועכשיו, בשדות וביערים
פרק 21: מעשה של אהבה
פרק 22: הלוך רוח של אורח או מהי שמיטה
"שהיה אחד מאמין בהשם יתברך. ונתנו לו מתנה ושמח בה. ואחר לקחו ממנו המתנה…"
*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

וביושר לבב שוב
תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים כאחד האדם
לאה גולדברג
אהבתיאהבתי
מצאתי אותך אחרי קריאת הפרק ב'אלכסון' הבוקר, ואמשיך בסוף השבוע. כל הכבוד על הפרשנות המקורית לסיפור של יוחנן וריש לקיש. אני מלמד אותו בעצמי בכל מיני מסגרות, מסקרן! תודה
אהבתיאהבתי
התחושה שלי היא שכל שבוע הסיפור צובר יותר עומק, רבדים שונים ומשמעויות. הוא מעורר אצלי הרבה מחשבות ושאלות לא צפויות, גם על דרך החיפוש האישית שלי בעבר ועכשיו. מודה לך, רחל, על המתנה
אהבתיאהבתי
"השיבה שלך אל עצמך תעודד גם אחרים להתמודד עם הסוגיות האישיות שלהם, ותאפשר להם, אם יבחרו בכך, לגדול ולהתפתח." – משפט חכם!
אנחנו זוכים בפירות עכשיו דרך הספר, שהוא מרגש אותי ומעורר השראה. מאז שאני מכירה אותך היית אישה נדיבה מאוד, רחל.
אהבתיLiked by 1 person
את שוזרת מחרוזת של פנינים
אהבתיLiked by 1 person
רחל יקרה.
את מרגשת אותי.
סקרנית לקרוא עוד.
תודה רבה.
אהבתיLiked by 1 person
היי רחלי,
סיימתי כעת לקרוא את הפרקים 20,21, ו-22. אני חושבת שאלה הפרקים המרתקים ביותר בספר, שוב – לדעתי. מבחינתי את גורמת, לי לפחות, לציפיה לפרקים הבאים…
ערב טוב,
בתיה
אהבתיLiked by 1 person
תודה על הנדיבות שלך כל יום ראשון. תמיד מעורר חשיבה והשראה
אהבתיLiked by 1 person