אלפי כניסות לבלוג!! נרשמים נוספים כמעט כל יום.
אני מודה: הרבה מעל הציפיות או התקוות שלי.
האמון, השיתוף ודברי העידוד שאני מקבלת מכם, בעל פה, בבלוג או במייל הפרטי, מרגשים אותי מאוד.
תודה רבה מקרב לב!
כעת, כשמחצית הדרך כבר מאחורינו, אני מניחה שדי ברור לקוראים שהספר הזה איננו "על הקרן למצוינות".
עם הזמן, לתחושתי, היא הציעה עצמה עבורי מעין "משטח המראה" נדיר לבדיקת דברים ותופעות רחבות יותר בחיים.
ועדיין, לכל הסקרנים לקרוא יותר על האמנים הנבחרים, המודל, התומכים – הנה כאן http://www.icexcellence.com
ולינק נוסף למתעניינים: "כישופיה של אגדה עתיקה" נקרא הפרק מתוך הספר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המכובד 'אלכסון'.
אולי תרצו להצטרף לדיון המרתק על רבי יוחנן וריש לקיש:
תבורכו.
פרק 26: פני הלבנה
פרק 27: ונניח ש…
פרק 28: מתחילה לעלות
זה נכון…
לקח לי קצת זמן לחזור, אבל מהשנייה הראשונה חשבתי עליך.
*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.
ברוכים הבאים לבלוג ולספר של רחל מראני 
יום ראשון הנה בא ואין פרקים חדשים!
אם קופחנו בגין החג מוגשת בזאת מחאה רשמית 🙂
יהודה ורונית כץ
אהבתיאהבתי
גם אני מאוכזב, תביעה ייצוגית? עו"ד אורי
אהבתיאהבתי
תודה רבה לכל המגיבים השבוע.
לרותי וצבי – נכון, באמת האמנתם בספר מההתחלה
לאלישע, יוסי ומירה – תודה על השיתוף במשפט/קטע שדיבר אליכם – זה תמיד מרתק!
לבינה ודורי – תבורכו על המלים החמות והנדיבות.
לתמה – כמה טוב שאת איתי פה במסע. תודה מיוחדת על השיתוף במדרש השם המיוחד שלך, שתמיד סיקרן אותי.
ללארי – על מה סליחה? להיפך, אני מאד שמחה על השאלה. היא חשובה ומעוררת מחשבות… האימרה שהבאת מדויקת בוודאי לאנשים מסוימים, אבל כמובן שיש גם אחרים ששמחים איתנו באמת לקראת השיפור. הנה, ראה פה את תגובתו היפה של דוד!
אהבתיאהבתי
שלום רחל,
איננו מכירים.
יש לי שאלה מורכבת, אולי קצת מביכה, מכותב אל כותבת.
בפרקים הקודמים ציטטת את ג'וליה קמרון "חברים שמחים מאוד לעזור לנו כשאנו בצרות" , שהזכירה לי את האימרה הידועה Misery likes company. עכשיו את כותבת ש"מתחילה לעלות", ומסיק מכך שאת יוצאת מן "הצרות".
האם את לא חוששת שיהיו לך עכשיו פחות אוהדים = קוראים?
סליחה. תודה.
לארי בלומברג.
אהבתיLiked by 1 person
רחל יקירתי,
מתרגשת לראות שכבר אלפי כניסות לבלוג המופלא שלך!!
לעוד הרבה הרבה אלפים, מייחלת !!!
אהבתי לך,
שלך,
רותי
אהבתיLiked by 1 person
"גברים דעתם קלה" – אהבתי! 🙂 🙂
אהבתיLiked by 1 person
"האם כל התחלה חדשה חייבת לעבור דרך כאוס?"
שאלה טובה ומטרידה. מהנסיון שלי לא בהכרח
אהבתיLiked by 1 person
ברור שיקראו את הספר אלפי קוראים!!! איך בא לי להגיד שאמרתי לך מההתחלה, אבל אני לא אגיד 🙂
אהבתיLiked by 1 person
אני לא יודע מה יותר אמיץ: מה שעשית עם הקרן, או גלוי הלב שלך פה. בשבילי את השראה ליושרה.
אהבתיLiked by 1 person
רחל שלום,
שוב תודה על השיתוף שתוספת בצדו מכמני אגדות ומדרשים .
דרך החקר שלך היא מרתקת את לא נותנת לשום דבר לעבור מבלי לשאול ולהגיב.
האם זה היה כך גם בפרויקט המצוינות שלקחת ממנו חופש ?
באשר לשם שלי או למדרש השם שלי אז הדבר כל כך פשוט, מעניין מה תוכלי למצוא בתוכו.
לסבתי מצד אמי קראו פרומה, בתרגום מאידיש הכוונה לאשה חסידה או חסודה בעיקר מהכיוון האמוני
הורי שדברו עברית וחשבו עברית חיפשו תרגום הולם לשם ולמזלי לא קראו לי חסידה אלה תמה מלשון המילה אמיתי . אני הוספתי במהלך השנים עוד כמה פירושים מכיון שהשורש תום או תמ משמעו גם סיום וקץ וגם שלמות ושלם וכמובן גם מה שקוראים בעברית לא תקנית תמים או נאיבי.
וכל אחד יכול לבחור לו את הפירוש שהוא חושב
אז לילה טוב ואני מחכה להמשך
וגם מה קרה או קורה בפרויקט המצוינות
תמה
אהבתיLiked by 1 person
"או כך, בפשטות: שניהם היו נעצרים לרגע, ושוב, כמראה נושן ברגע של הולדת, רואים איש את רעהו. הי, נדבר על זה הערב בירדן? שואלות עיניו השחורות של ריש לקיש. ברור, מסמיק יוחנן." – כל כך פיוטי…נפלא. את כותבת נפלא.
אהבתיLiked by 1 person
היכולת שלך לשלב בטבעיות בין היהדות לבודהיזם, וגם להחיות את העולם העתיק כאילו היה כאן ועכשיו – מפעים ומרגש אותי תמיד. והפעם, רחל, עוד עלית והתעלית!
אהבתיLiked by 1 person
להתענג על הדרך גם מבלי להמתין לסופה. הנחמה שבנגיעה בקרקעית – הידיעה שמשם אפשר רק לעלות. תודה לך, רחל
אהבתיLiked by 1 person