פרקים 32,33

"מה הדבר הכי חשוב בחיים?"
בוקר אחד לפתע ידעתי. לא, לא את התשובה ל"שאלה הגדולה", אלא את שני הצעדים ההכרחיים הבאים: "לא" ו"כן."
"לא" לכל החמ"ץ שמילא את חיי: חייבת, מוכרחה, צריכה.
ו"כן" לפסק זמן.

אתם מוזמנים.

פרק 32: הקשיבי, עדכני, המשיכי הלאה

פרק 33: מהי מצוינות, או געגוע ל"מקום הנכון"  

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 14 תגובות

פרקים 29,30,31

"ובסוף השבוע, תחת זרם המים במקלחת, הכול התבהר לי בבת אחת:
אלוהים אדירים! בוודאי!
ואני אפילו יודעת איך. ומי.
כך, בתימהון ובמבוכה, פתאום הבנתי"…

אתם מוזמנים.

 

פרק 29: סוד המחזורים

פרק 30 : סירוב לקריאה

פרק 31: תכול שבירוקים הוא הים בסתיו 

 

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 8 תגובות

פרקים 26,27,28

אלפי כניסות לבלוג!! נרשמים נוספים כמעט כל יום.
אני מודה: הרבה מעל הציפיות או התקוות שלי.
האמון, השיתוף ודברי העידוד שאני מקבלת מכם, בעל פה, בבלוג או במייל הפרטי, מרגשים אותי מאוד.
תודה רבה מקרב לב!

כעת, כשמחצית הדרך כבר מאחורינו, אני מניחה שדי ברור לקוראים שהספר הזה איננו "על הקרן למצוינות".
עם הזמן, לתחושתי, היא הציעה עצמה עבורי מעין "משטח המראה" נדיר לבדיקת דברים ותופעות רחבות יותר בחיים.
ועדיין, לכל הסקרנים לקרוא יותר על האמנים הנבחרים, המודל, התומכים – הנה כאן http://www.icexcellence.com

ולינק נוסף למתעניינים: "כישופיה של אגדה עתיקה" נקרא הפרק מתוך הספר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המכובד 'אלכסון'.
אולי תרצו להצטרף לדיון המרתק על רבי יוחנן וריש לקיש:

http://alaxon.co.il/article/%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%92%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%94/

תבורכו.

פרק 26: פני הלבנה

פרק 27: ונניח ש…

פרק 28: מתחילה לעלות
זה נכון…
לקח לי קצת זמן לחזור, אבל מהשנייה הראשונה חשבתי עליך.
 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 13 תגובות

פרקים 23,24,25

"אז נעצרתי ואמרתי לעצמי: נו, מה כבר יכול להיות? הרי כבר למדתי בינתיים דבר חדש או שניים… שהכי טוב לדבר ברור, למשל, לבקש באופן ישיר ופתוח, לא"?

וגם:
"קל מאוד להתרחק מכל ביקורת". אמר אריסטו "אתה רק צריך להימנע מלומר משהו, לעשות משהו או להיות מישהו".

אתם מוזמנים.

 

פרק 23: בדיוק, נכון לעכשיו

פרק 24: סינדרום הפרג הגבוה

פרק 25: שלוש מתנות

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 9 תגובות

פרקים 20,21,22

הרגע הזה היה, ללא ספק, צומת מרגש במיוחד:
"עד כמה שאני יכול לראות", הוא ענה לי באנגלית, מנסח בשבילי בקלות את מה שידעתי כל הזמן עמוק בפנים, "It was an act of love".

פרק 20: כאן ועכשיו, בשדות וביערים

פרק 21: מעשה של אהבה

פרק 22: הלוך רוח של אורח או מהי שמיטה
"שהיה אחד מאמין בהשם יתברך. ונתנו לו מתנה ושמח בה. ואחר לקחו ממנו המתנה…"

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 8 תגובות

פרקים 17,18,19

 

"תגידי, את לא חוששת לספר ככה על המשבר שלך?" – זו כנראה השאלה שאני שומעת הכי הרבה מאז התחלתי בפרסום הספר.

הפרקים שלפנינו נוגעים בדרכם גם בשאלה המאתגרת הזאת.

פרק 17: "את באמת רוצה לשמוע את האמת?"

פרק 18: כוחו של גילוי הלב

פרק 19: ושערי דמעות לא ננעלו
… ואם השיעור הקודם שקיבלתי הבהיר לי שיחסים קרובים מדי, סימביוטיים, עלולים להקשות ואפילו לחנוק – זה שהגיע הפעם הציע דרך לפתוח ולהשביח אותם.

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 13 תגובות

פרקים 14,15,16

חברים יקרים,
המקבץ הנוכחי עולה לאוויר בין שני ימי זיכרון רבי משמעות עבור כולנו, ולקראת חג העצמאות.

בתזמון מעט מפתיע הוא עוסק, בין השאר, בסבי ובסבתי שניספו בשואה, ובאבי שעלה לארץ הזאת לבנות ולהבנות בה.
הפרק הראשון שנקרא "רחל אמנו" הוא סוג של מדרש- שם: מסבתי רחל ועד רחל אמנו בשדות חרן ובית לחם.

"לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו".
כתבה זלדה.

"כל הדורות שלפני תרמו אותי קמעה קמעה…
שמי הוא שם תורמיי
זה מחייב."
כתב יהודה עמיחי בשירו "כל הדורות שלפני".

חג עצמאות שמח לכם וליקיריכם!

 

פרק 14: רחל אמנו

פרק 15: אפולו ודיוניסוס

פרק 16: עד שהנשמה תגיע
"אני אשב פה בשקט ואחכה בסבלנות. עד שגם הנשמה תגיע'".

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אימייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 12 תגובות

פרקים 11,12,13

"מה בסך הכול קרה?… זה קרה וקורה לכולנו: עוזבים מקום עבודה, מאבדים פרנסה, נפרדים מאנשים קרובים, מתאכזבים. הכי טוב, לדעתי, שתמשיכי הלאה. תתקדמי. למה צריך בכלל לשקוע בעבר?"
בין מקהלת הקולות ששמעתי, מסביבי ובתוכי, היתה גם השאלה הזאת…

השבוע חוזרים אלינו רבי יוחנן וריש לקיש, הזוג הסוער.
למי שירצה לעיין שנית בסיפור התלמודי: הוא מופיע בפרק 3

תודה לכם.

פרק 11: לסגת
אז יצאתי, בפעם הראשונה בחיי, לריטריט בודהיסטי.
רציתי לבדוק מה זה אומר "לסגת", כמשמעות המילה "ריטריט" באנגלית…

פרק 12: כשהיה מגיע למשפט הזה היה בוכה

פרק 13: בלעדיך אני חצי בן אדם?

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אי מייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 13 תגובות

פרקים 8,9,10

חג חירות אביבי ושמח!

"כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם".

כך כותב אמנון ריבק בשירו היפה כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם, אותו ניתן לקרוא במלואו כאן: http://leratzon.blogspot.fr/2009/04/blog-post_17.html

ועל "מצרים" שלי – אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא בפרקים הבאים.

פרק 8: בוכה במרתפי כלאו
שקט.
זה מה שרציתי יותר מכול. להיות בשקט.

פרק 9: שלומי קשור בחוט אל שלומך
טוב, הרהרתי עוד קצת.
זה נכון, אי אפשר להכחיש שאני אוהבת את הקשר שלנו.

פרק 10: כל פרידה היא
באמת? שואל אותי אישי בדאגה. באמת כול זה הכרחי? רק יצאתם לשנת שבתון, לא?
אבל אני ממשיכה להישאב פנימה.
הסרט על "ספר החיים והמתים הטיבטי" מצליח להפנט אותי. וגם קולו העמוק של הזמר ליאונרד כהן שמקריין בו…

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אי מייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 8 תגובות

פרקים 5,6,7

"כעת אני כבר בוחרת להישיר מבט ולא להתעלם מהפרט המביך הזה בחיי: הנה, בן אדם המחשיב עצמו כבעל מודעות גבוהה, העוסק גם במתן אימון והדרכה לאחרים, יכול להתהלך כך בעולם, חירש לחלוטין למה שהגוף שלו עצמו צועק אליו".

"יותר מכפי יכולתי לשאתו" – כך נקרא הפרק החמישי הפותח את המקבץ הנוכחי.

אשמח, כרגיל, לשמוע את דעתכם. תודה!

פרק 5: יותר מכדי כוחי לשאתו
בחייך, אלה אמנים! מי בכלל יכול לשרוד עם קבוצה תובענית כזאת לאורך זמן?
כך קורצים אלי רבים בהשתתפות מבינה.

פרק 6: פתח לנו שער
"נו, איך את נהנית מהחופש שלך?"
כמה שנאתי את השאלה הזאת. מהחודש השני של שנת השמיטה לא היתה שאלה שהביכה אותי יותר.

פרק 7: לא, עדיין לא
לא, עדיין לא.
תודה. אני ככה, לא משהו, זו האמת, אבל עדיין לא.
בסך הכול זקוקה כעת לעיניים טובות, שיסכימו להקשיב בשקט ובסבלנות.
להביט בבהיר ובעמום, בגלוי ובנסתר.

 

*כדי להגיב אין צורך למלא כתובת אי מייל או אתר אינטרנט בתיבת ההודעות, אך אשמח אם תרצו להוסיף את שמכם על מנת שתגובתכם לא תופיע כ'אנונימי'.

פורסם בקטגוריה פרקי הספר | 10 תגובות